קצת היסטוריה אישית
בין השנים 1965-1970 למדתי כסטודנט מן המניין באוניברסיטת מיאמי ארה"ב . אלו היו שנים סוערות
של מאבק הסטודנטים נגד המלחמה בוייטנאם כמו גם מלחמת "ששת הימים " במזרח התיכון - יוני 67.
במהלך שנים אלה עברתי תהליך רדיקליזציה , הצטרפתי לתנועת הסטודנטים S.D.S (סטודנטים למען
חברה דמוקרטית), עשיתי הכרות ראשונית עם המרקסיזם - לניניזם ובסופו של התהליך הפכתי להיות
מהפכן קומוניסטי.
עם שובי לישראל ביוני 1970 הצטרפתי ל"ארגון הסוציאליסטי בישראל " - מצפן , שהיה הארגון
הקרוב ביותר להשקפת עולמי .
בספטמבר 1970 פרשתי ממצפן עם מספר חברים וותיקים ( ראה הסיבות לפרישה במאמר - לקראת
פרספקטיבה חדשה בקישור למטה ) ויחד הקמנו את ה" ברית הקומוניסטית המהפכנית " (בק"מ).
לאחר שנה של פעילות התגלעו חלוקי דעות אידיאולוגיים מהותיים , ביני לבין חברי הקבוצה , בשאלות
של היחס הפושר לקו הרוויזיוניסטי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (נקראה אז רק"ח) כמו גם
התנגדותי לויתורים בנושא הלאומנות הערבית . כתוצאה מכך נאלצתי לפרוש מ-בק"מ בספטמבר 1971
( הסיבות לפרישה בגיליון חזית אדומה מס 1 ,דף 2) והתמקדתי בהוצאת חוברת "חזית אדומה
שתשמש בסיס להקמת מפלגה קומוניסטית מהפכנית .
החוברת יצאה לאור 3 פעמים בלבד : אוקטובר 1971 , דצמבר 1971 ו-אפריל 1972 .( ניתן להוריד את
גליונות החזית האדומה בקישורים בתחתית הדף ) .
בחודש אוגוסט 1972 הציע לי חברי , אהוד ( אודי ) אדיב לסע לאתונה כדי להיפגש עם איש שמאל
פלסטיני במטרה לגבש קו פוליטי משותף למהפכנים ישראלים ופלסטינים . במהלך פגישתי עם האיש
( במהלך המשפט התברר לי כחביב קהוואג'י מהכפר פאסוטה שבגליל ) הוצע לי לסע לדמשק ולהפגש שם
עם אנשי שמאל נוספים מארגון הפת"ח . לא עמדתי בפני הפתוי של הביקור בדמשק והיצר ההרפתקני
שבי גבר על ההגיון וכך מצאתי את עצמי בבירת סוריה.
לא התרשמתי מהעמדות הפוליטיות של האנשים עימם נפגשתי שהשתמשו בסיסמאות שמאלניות
ככסוי מתקדם להשקפותיהם הלאומניות . עם שובי לישראל הודעתי לחברי , אודי , שאיני מעוניין
בכל קשר עם אנשים אלה. באתי בברית הנישואין ב-21 לספטמבר 1972 , אמי היקרה נפטרה ב-29 לנובמבר 1972
ושבוע לאחר מכן ב-5 לדצמבר 1972 נעצרתי על ידי השלטונות הציונים של ישראל והואשמתי בלא פחות ולא יותר מאשר
ב- "השתייכות לרשת ריגול וחבלה ישראלית ערבית " . לאחר משפט ראווה , ששודר בטלוויזיה הישראלית
( היה המשפט הראשון שבו ניתן לרשות השידור לצלם ולשדר את המשפט בשידור חי ) ומסע שיסוי
חסר תקדים בתקשורת הישראלית המגוייסת של השלטון הציוני , הורשעתי ונידונתי ל-10 שנות מאסר.
ברצוני לציין שבמהלך המשפט ואחריו התקשורת הישראלית-שופר השלטון הציוני, "הדביקה" ל"חזית אדומה" את
"רשת הריגול והחבלה " ועשתה חפיפה מלאה ביניהן .התקשורת הציונית והשלטון הישראלי מעונינים
להציג קומוניסטים כטרוריסטים ומרגלים - לא היו דברים מעולם , "חזית אדומה" היה שמו של
ביטאון תיאורטי קומוניסטי שהופיע ב-3 גיליונות בלבד , האחרון שבהם באפריל 1972 כ- 8 חודשים
לפני המעצרים שהובילו למשפט וכ-4 חודשים לפני נסיעתי לדמשק . "חזית אדומה" מעולם לא היה
ארגון והשם שורבב במשפט בשל העובדה שמי שהוציא לאור את החוברת , עבדכם הנאמן , הפך לימים
לאחד הנאשמים במשפט.
לקריאת הצהרתו של דן ורד בבית המשפט לחץ כאן
קישורים לחוברות ה"חזית האדומה "
"לקראת פרספקטיבה חדשה " - מאמר הפרישה ממצפן , ספטמבר 1970
קישורים לגליונות "מאבק" - בטאון "הברית הקומוניסטית המהפכנית - בק"מ "